לבריאות

אנחנו ההיפוכונדרים מודעים לבריאות, עוד לפני שחפצו בה כל שדי השאול, המשחרים להפוך את בריאותינו למחלה. אנחנו ההיפוכונדרים יודעים שבלי בריאות אין חיים. חיים בריאים הם חיים. חיים לצד החולי הם סוג של מוות חי.

מהיותי היפוכונדר וותיק אני מציע לראש ממשלתנו לקחת על עצמי את תפקיד שר הבריאות.
יש לי הרגשה שרק היפוכונדר כמוני יכול להפוך לאזעקה הראשונה לקיומה של הבריאות כערך העליון בחברתנו החולה.
רק חברה חולה לא מוצאת מקום להעמיד שר בריאות.
שר האוצר הפך להיות התיק החשוב ביותר, שר התרבות במקום הלפני אחרון בחשיבות, שלא לדבר על רווחה, אבל השר לענייני בריאות כל כך לא חשוב, שהוא אינו על הסקאלה.
וזאת למרות שכל אחד מאתנו, בכל אחד מרגעי היום והלילה הוא חולה בפוטנציה.

פעם היו אומרים לך לבריאות על כל התעטשות.
ביידיש "געזונט", בערבית "עאפייה", בגרמנית "גזונטהייט".
בכל השפות מזכירים לך את בריאותך על כל עיטוש. למה עושים זאת?

האגדה מספרת שבני האדם היו נפרדים מן העולם בכל פעם שהתעטשו. ברגע שאדם התעטש הוא היה נמוג ומת. עד שבא צדיק גדול ועמד בפני בורא עולם.
פנה אליו בורא עולם ואמר לו: "בן אדם, אתה היית צדיק גמור.
מצאת חן בעיני בחייך. עכשיו כשאתה כאן בסיעתה דה שמאיה, בוא, בקש בקשה ואתן לך את מבוקשך."
ענה הצדיק לקדוש ברוך הוא: "אני לא יודע איך הגעתי אליך. התעטשתי עיטוש כל כך גדול וככה באמצע, מצאתי עצמי כבר בעולם שכולו טוב."

"ומה בקשתך, בן אדם?" -אמר לו האלוהים.
"אני מבקש שתסיר את תופעת המוות מהעיטוש. זה לא הוגן. כל כך טוב להתעטש והנה אנשים חייבים למות עם העיטוש. זה נורא. תן לאנשים להתעטש ולהמשיך לחיות אחרי זה".

"קיבלת!" ענה אלוהים מחייך, "אבל אל תשכחו, אתם, בני האדם, אף פעם, שאחרי כל עיטוש אתם חיים מחדש". והנה הצדיק חזר לחיות, ממש בסוף העיטוש שהביא אותו ישר השמימה. מאז אנשים מתעטשים ונהנים מעצם העיטוש, אבל כדי לא לשכוח את העובדה שאנחנו בכל זאת חוזרים לחיות אחרי כל עיטוש, הוסיפו אנשים אחרי כל עיטוש "לבריאות!" בכל השפות.

היום בלי שר בריאות אפילו אי אפשר להתעטש בארץ הזאת.

אדוני ראש הממשלה,
אם אתה עדיין רוצה להתעטש וגם ליהנות מזה,
מנה במיידית שר בריאות!
אם אין פראייר אחד שייקח את התיק המבשר כישלון מראש, אני מוכן לקחת אותו ולגייס סביבי את כל צבא ההיפוכונדרים של עם ישראל. 100% מהגברים והרבה מאוד מהנשים.

אגב, לא התכוונתי להצחיק אותך, אדוני ראש הממשלה.
אני יודע שזה נשמע מצחיק, אבל אל תשכח שכל צחוק, בא בסופו של דבר מעומק הכאב…

אמרתי כאב? טוב, לא חשוב, בין כה וכה אין למי לפנות בקשר לכאבים, אם אין שר בריאות.
והכאבים האלה עוד כלום לעומת מה שעוד מחכה לנו בקדנציה שלך, הבאה עלינו ל… ?
אז… לבריאות!