הסיפור הברברי
|
שניים נאצלים / שניים אמיצים
שנים לוחמים
שכנים.
סכסוך הלך והעמיק / לא בא לו קץ.
מכריזים על דו קרב
עד מוות -
נפגשים על סוסיהם
זה מול זה / פנים אל פנים
שניהם גברים אביריים
זקופי קומה
וכבודם אתם.
נועצים כדור אחד
בכל רובה,
שולפים רובים השניים,
קרבים זה לזה,
מכוונים.
אחד ממהר לירות / פוגע בחגורת כדורים
תלויה על כתף אויבו
למולו.
שלל תחמושת
מתפזר.
הדוקרב הוכרע.
עמד יריב / אל מול אויבו
מול לוע פעור / ציפה למותו
של רובה שכנו
היורד מעל סוס.
מתמהמה השכן / הרובה הטעון
- למה אינך יורה בי?
שואל המת החי.
- אם אירה בך במי אלחם מחר?
- גם אני חשבתי כך, לכן יריתי בחגורה ולא בך.
- האמנם? / - אמנם כן.
הם ניצבו זה מול זה / עיניים פעורות כקני רובים.
- אם כן, כרות אתי ברית שלום
או הרגני מייד.
שני אויבים תלו רובים
ודהרו אל השלום
שפס מלאיים על המחר.
*מתוך "טביעות אצבע של אמא - ספר שירים |
|
