אחריות/יוסי אלפי
תקרא תצליח-תכתוב תרוויח

הפרויקט "תקרא תצליח" של בנק הפועלים מביא אותי לסיורים ברחבי הארץוברחבי הילדות הישראלית ובמרחבים האלה אני דואה בנושאים שונים כמו: "מתי מסתיימת ילדותו של אדם" "על דמיון ומציאות" "על מהות החיים" "הגדרת החברות בין לתת ולקבל" "הגדרת מושגים חברתיים" ועוד נושאים, שברומו של עולם, שרק עם ילדים אפשר להרחיק, ללא שמים כגבול.
בכל אחד מהנושאים האלה ורבים אחרים כמותה: נדהמתי, הופתעתי, הועשרתי, רוויתי, דאיתי, החכמתי, למדתי, העמקתי, צללתי, הגבהתי עוף וחזרתי לעצמי מלא בחוויות.
על מהות הקריאה ענה לי ילד: "אני רוצה להשלים את הסיסמא תקרא תצליח. אחרי שאני אצליח אני אכתוב ואתפרנס מלהיות סופר מצליח ואז הסיסמא תהיה : ’תקרא תצליח-תכתוב תרוויח’ ".
אחרי שקראתי את "המלך הלך לישון" דיברנו על מלכים, מנהיגים ושאר "מבוגרים" ובמיוחד עסקנו בהגדרת המושג "אחריות". ילדים הביעו דעות שונות ונתנו דוגמאות מעניינות המגדירות את מושג האחריות.
בהופעה בעיר שדרות בפני ילדי כיתות ה’, בבית הספר התורני מדעי, ילד אחד, הפליא במיוחד לעשות, אחרי שהמורה הקימה אותו מספר פעמים ממקומו והעבירה אותו, כלאחר כבוד ממקום למקום, עקב "הפרעה לסופר האורח" (הוא צחק מהבדיחות שלי. המורה חשבה שאני בן אדם רציני). ממקום מושבו בשורה שאחרי השורה האחרונה, ממש מאחרוי כל שאר הכיתה, הוא הרים אצבע עקשנית וקול מתחנן:
" אני יודע מה היא הגדרת האחריות" הוא אמר בקול מצפצף.
"בבקשה" פניתי אליו.
"אחריות מתחילה באות א’" לחש.
ו..... ? שאלתי.
א’ זה אני. אני חייב לשמור על עצמי קודם כל. להיות אחראי לעצמי ולשמור על עצמי מכל משמר.
יפה. חייכתי. וח’?
"ח’ מצטרפת ל א’ ושתיהן עושות אח. יש לי אח קטן ואני הגדול. אני אח גדול ויש לי אחריות על האח שלי.
חייכתי אל המורה המענישה כשותפו של הילד המפריע ובחיוך של ניצחון המשכתי לשאול את הילד: ומה עם האות ר’"
"יחד עם האות ר’ יש את המילה אחר. אני לא רק אחראי לאחי, אני אחראי לאחרים בכיתה, בשכונה ובכלל.
" זהו?" שאלתי.
"לא. אחרי האחר יש י’ וזה כבר אחרי. כשאני לוקח אחריות כולם הולכים אחרי."
"אז מה תעשה עכשיו עם האות ו’" הקשתי.
" יחד עם האות ו’ המילה תהיה אחריו. אבא שלי לקח עלי אחריות אז אני הולך אחריו. באש ובמים אני אחריו."
החיוך שלי אל המורה הפך לרחב יותר וגבותיי הורמו כאילו שאלו במפגיע: "נו???"
"ומה עם האות ת’ " שאלתי את הילד, כאילו הייתי שותף לניצחונו.
"המילה אחריות מסתיימת ב ת’ ומתחילה ב א’ . זה אומר שאם לקחת אחריות אתה חייב להתחיל ב א’ ולסיים ב ת’ ". כאן הילד ציחקק ושאל: "אתה מקבל את ההגדרה שלי?"

"נו... מה את אומרת?" פניתי אל המורה המענישה.

היא חייכה כאילו הייתה היא בעלת ההגדרה ואמרה בחיוך של ניצחון: "אתה רואה איזה ילדים חכמים יש לי בכיתה!"

קיבלתי את ההגדרה, הפנמתי ועכשיו היא שלכם:

אחריות= א =אני, אח=אחי, אחר=אחרים, אחרי= מנהיגות, אחריו=מסורת, א-ת=אחריות מא’ ועד ת’