בִּכְפָר אֶחָד שֶׁמֵּעֵבֶר לָאֹפֶק גָּרוּ אֲנָשִׁים מְאֹד שְׁאַפְתָּנִיִּים. רְצוֹנָם הָיָה כָּל כָּךְ חָזָק, עַד שֶׁרָצוּ לְשַׁנּוֹת סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית וּבְלְבַד שֶׁיַּשְׁבִּיעוּ אֶת רְצוֹנָם. הֵם עָבְרוּ יָמִים קָשִׁים, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַמַּסְקָנָה הַבִּלְתִּי־נִמְנַעַת – שֶׁטֵּעוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם. תִּקּוּן דַּרְכָּם הַשְּׁגוּיָה הֶחֱזִיר אוֹתָם לְשַׁלְוַת הַכְּפָר.

 

יוֹסִי אַלְפִי, אִישׁ תִּיאַטְרוֹן וּמְשׁוֹרֵר, מֶכָּר לָנוּ בְּרַבְגּוֹנִיּוֹתוֹ: מְסַפֵּר סִפּוּרִים, סוֹפֵר וּבַמַּאי. סִפּוּרוֹ “הַמֶּלֶךְ הָלַךְ לִישָׁוּ” עָלָה עַל בִּימַת תִּיאַטְרוֹן קָהָל (זָכָה בִּפְרַס כְּנּוֹר דָּוִד”); הַסִּדְרָה שֶׁלּוֹ “הַיְּלָדִים מִשְּׁכוּנַת חַיִּים” הוֹפִיעָה בְּהַצְלָחָה בַּטֵּלֵוִיזְיָה הַיִּשְׂרְאֵלִית. יוֹסִי אַלְפִי אוֹהֵב מְלָכִים כְּמָשָׁל, לָכֵן כָּתַב אֶת סְפוּרָיו:

הַמֶּלֶךְ נוֹשֵׂא אִשָּׁה; הַמֶּלֶךְ עוֹשֶׁה עֲלִיָּה; הַמֶּלֶךְ הָלַךְ לִישֹׁן; וּבָרָוֵחַ שֶׁבֵּינֵהֶם כָּתַב אֶת הַסֵּפֶר “אֲנִי יוֹסֵף הַבֵּן שֶׁל הַמַּכֹּלֶת”. סִפְרוֹ הֶחָדָשׁ כֵּיצַר עָצְרוּ אֶת הַשָּׁמֶשׁ” עָתִיד גַּם הוּא לַעֲלוֹת בְּקָרוֹב עַל בִּימַת הַתֵּאַטְרוֹן.