זהו ספר השירים השמיני של יוסי אלפי.
בשירתו הוא פונה אל האדם החברתי וחוזר אל הפרטי והבודד.
יוצא למרחקים,
אך עודנו מחפש בתוך עצמו תשובות לעברו וסימני דרך לעתיד.
מסתכל על היש והקיים כילד ומתבונן בעצמו ממרחקים של זמן.
שירי מסע ושירי דרך הם תמיד חלק מן החיפוש במקורותיו:

יצאתי בגפי
לחפש קוצים בשפות זרות
ולא מצאתי פשר
לאהבה