עקרונות יסוד לסיפורו של מספר הסיפורים

סיכום עיקרי מאמרו של יוסי אלפי
"עקרונות יסוד לסיפורו של מספר הסיפורים סטוריטלינג"
ממאת אילנה אבישר

בסיס מבנה הסיפור
א. האקספוזיציה – זמן, סביבה, דמויות
ב. הצגת הקונפליקט
ג. סיבוך הקונפליקט
ד. הפתרון

שלבים בתהליך העבודה בהפקת הסיפור הדרמטי

א. שאיבת הדרמה –
הפרטים העיקריים בהם "יטפל הסיפור".

ב. תיעוד הדרמה –
על היצירה להיות מתועדת ומסודרת מראש, עם אפשרות לבדיקה, תיקון,
שיפור וביקורת.

ג. יצירת הסיפור הדרמטי-
הדרמה היא המנוע, שתפקידו להניע את השומעים ל"מקומות
שונים".

ד. יצירת סביבה לקהל –
יצירת מקום פיזי מתאים לקהל. התגברות על אילוצי מקום לצורך
הפקת אירוע.

ה. הצגת הסיפור –
הסיפור הוא תוצאה מלאה של הפקתו. הפקתו פירושה שימוש במכלול
האמנויות: אמנות המילה, התנועה, הצליל, הקול, המוסיקה והדיבור, אמנות העיצוב וכל
המכלול הויזואלי הנגלה לעיני הצופה.

ו. הרצת הדרמה –
לאלו קהלים הוא מיועד? לכמה פעמים? מה אופי החללים?

עשרת עקרונות היסוד לסיפור הדרמטי

א. הנושא הדרמטי –
במילה אחת או בשתיים – מה נושא הסיפור? הנושא צריך לשאת בתוכו
קונפליקט ודרמה.
למשל "יחסים" לעומת "יחסים מעורערים". (בפיטר פן – "ילדות נצחית").

ב. האמירה הדרמטית –
במשפט אחד ברור ומובן –
מה האמירה המרכזית של הסיפור?
מה מטרת הסיפור? מוסר השכל.
מסר (בפיטר פן – "ניתן לשמר את ילדותך אם תדע לחלום").

ג. הסיטואציה הדרמטית –
בשניים שלושה משפטים מקסימום –
לב לבו של הסיפור: כוח או כוחות נכנסו לקונפליקט,
שבעקבותיו ישתנו הכוחות.
(בפיטר פן – הילד הנצחי חודר לחלומם של שני ילדים ומוציא אותם
להרפתקאות אין סופיות, שבסופן הם עומדים בפני הברירה לוותר על ילדותם).

ד. סיפור העלילה –
מה בדיוק קרה? כניסה לפרטים – פיוטיות,
מורכבות – תחכום, שנינות – סיפור נעלה.

ה. הדמויות הדרמטיות –
יש לבנות דמויות בעלות ערך דרמטי.
המספר הוא הדמות המרכזית,
המציגה את עצמה ואת הדמויות הסמויות מהעין.

ו. המקום הדרמטי –
זה המקום בו מסופר הסיפור.
יש להתאים את היסודות הדרמטיים של
הסיפור למקום בו יסופר.
(כיכר, מקום סגור, בית ספר)

ז. הזמן הדרמטי –
1. הזמן בו עוסק הסיפור,
ובו הוא מתרחש.
2. הזמן בו מסופר הסיפור.
יום- לילה. קצר- ממושך.

ח. הסגנון הדרמטי –
בחירת הסגנון היא אמירתו האישית של המספר.
הסגנון הוא העוקץ של הסיפור הדרמטי.
יש מספרים שניחנו בסגנון אישי.
גם הם יעדנו אותו במקרה זה או אחר.
קריאת סיפור מן הכתב – סגנון;
אלתור לפי תגובות הקהל –סגנון.
יש סגנון ברוטלי ויש מלטף.

ט. הדיאלוג הדרמטי –
היחס בין המספר לבין קהל היעד שלו.

י. השפה הדרמטית –
השפה היא כלי תקשורתי.
בחירת שפת הסיפור תובא בחשבון מראש.
תיבול במלים מתאימות לקהל כגון:
מלים משפה של עדה, סלנג לבני נעורים.

אילנה אבישר
תלמידה בקורס מספרי סיפורים
בהנחיית יוסי אלפי

דילוג לתוכן