יוסי אלפי - פסטיבל מספרי סיפורים - תיאטרון העם

  חדשות
 קבלת תואר אזרח כבוד של העיר גבעתיים 28.5.17

יוסי אלפי - פסטיבל מספרי סיפורים בא לחיפה! למידע ולרכישת כרטיסים לחצו כאן

מכתב משתתפות קורס מספרי סיפורי מחזור כ"ג

שידורי הפסטיבל ברדיו - רשת ב' - לחצו כאן

חמש הנשים הטובות בחיי - מופע יחיד של יוסי אלפי לכבוד יום האשה - מצחיק, מרגש, משכיל ומרענן לפרטים לחצו כאן

דרך ייחודית למופע עם יוסי אלפי במסגרת שבוע הספר, לפרטים לחצו

כדאי להתעדכן בלוח המופעים של תיאטרון העם. לכניסה ללוח המופעים לחצו כאן.

יוסי אלפי בראיון לתוכנית "ישר ללב", צפייה מהנה

"מדינת ישראל כמשל להתחלות וסופים "- טור אורח מתוך מגזין אפוק טיימס גיליון ינואר 2014

הדמיון הוא אבי אבות החדשנות - יוסי אלפי טור מתוך מגזין אפוק טיימס גיליון מאי 2014

יוסי אלפי מקבל פרס רמת גן לספרות על מפעל חיים - מקומון רמת גן 3.4.2014

תמונות מקורס מספרי סיפורים פברואר 2016, ליד מכללת הגליל המערבי

שיחות אישיות עם יעקב אגמון, אורח: יוסי אלפי, גלי צהל 30.08.14

יוסי אלפי - יקיר העיר רמת גן לחצו כאן

יוסי אלפי וארקדי דוכין מתוך אירוע של פסטיבל מספרי סיפורים 2014. צפו

לגלריית פסטיבל מספרי סיפורים 2015 לחצו כאן

סיפור שאינו נגמר - ידיעות אחרונות לקריאה לחצו כאן

גלריית תמונות פסטיבל מספרי סיפורים 2016 לחצו כאן

העונה החדשה של פסטיבל מספרי סיפורים, שידורים בערוץ 10, כל יום שישי בשעה 14:45 לחצו כאן

סיום קורס "המורה המספר" - כוחו של הסיפור בהוראה קורס מספרי סיפורים ייחודי למורים ע"י יוסי אלפי

לקראת הפקת הספר אלבום המעברה - נשמח לכל מידע שיש לכם לספר לנו על המעברה שלכם. לפרטים נוספים לחצו כאן

"בשביל הסיפורים" - מהדורה כפולה של סיפורים מפי יוסי אלפי, מספר הסיפורים הלאומי. עכשיו בחנות שלנו

לימי עיון, כנסים, אירועים סמינרים בהנחיית יוסי אלפי - הכנסו!!

חדש!!! חנות המוצרים שלנו נפתחה... ספרים, דיסקים ו-DVD...

חדש!! סרטוני פסטיבל מספרי סיפורים ב youtube לצפייה לחץ כאן

הדת שלי היא תרבות והאמונה שלי היא האמנות - יוסי אלפי טור מתוך מגזין אפוק טיימס גיליון יוני 2014

דרך ייחודית לחגוג ערב סיפורים בהנחייתו של יוסי אלפי

יוסי אלפי הופיע במסגרת פסטיבל מספרי סיפורים הבינלאומי באמסטרדם לפרטים לחצו כאן

הרצאה לעסקים: סיפרת-שיווקת - 10 צעדים לשיווק העסק שלך באמצעות סיפור

סיפורם של המוסיקאים של מחר בהנחיית יוסי אלפי

"אני מחפש את הדרך אליך." ביטויים של ביקורתיות ומחאה בקליטת העלייה במדינת ישראל בשירתו של יוסי אלפי

  הדת שלי היא תרבות והאמונה שלי היא האמנות
הדת שלי היא תרבות והאמונה שלי היא האמנות (13/3/2009) Ynet
מאז שפסקתי מלהיות דתי אני יותר ויותר יהודי.
שכן הדת שלי היא תרבות והאמונה שלי היא האמנות.
כך נגאלתי מעול הדת וקיבלתי עול מצוות התרבות,
ומצאתי שהתרבות היא מעל לכל דת ומעל לכל חינוך.

שנותיי כתלמיד במערכת החינוך בשנות ה-50 וה-60 היו מסתיימות אחרת לגמרי ללא התרבות והאמנות. בלעדיהן הייתי כנראה מוצא את עצמי כעוד "ילד על ריטלין", שעוד לא גילו בימי ילדותי, (תודה לאל) או כאחד מילדי הרחוב שמאסו במערכת החינוך ומצאו את חייהם הרחק ממנה.

ההצלה הגדולה מבחינתי בבית הספר נצח ישראל בנים (דתי) היתה יכולתם של המורים להחדיר בי תרבות
ולשתף אותי כך או אחרת באירועי אמנות. כך גם בית הספר הראשון לאמנויות, "רננים", בו התקבצו כל הילדים "המיוחדים" לטוב ולרע תחת קורת היצירה, התרבות והאמנות.

צדיק הדור, מנהלו יצחק הירשברג, הסביר לנו השכם והערב:
"ילדים, מוסיקה זה מתמטיקה, כימיה זה יחסים, פיסיקה זה דרמה". בלי ההסברים האלה לא הייתי מקבל 100 במתמטיקה, 100 בפיסיקה ו-100 בכימיה. לפחות ילד מופרע אחד הבין את היחס בין אמנות, תרבות ולמידה יצירתית.

אך כיום, גם את זה רוצים לצמצם ולקחת מתלמידי המדינה,
כשכידוע כבר לא כל כך במתמטיקה ופחות מזה בפיזיקה וגרוע יותר בכימיה. מה יהיה על היהודי החדש ומי יהיה הילד יציר כפיה של מערכת חינוך המצמצמת את האלוהות? זו מערכת שמתקרבת בצעדי ענק אל מותה. במהלך גסיסתה, היא מנסה להרוס בדרכה גם את מערכת התרבות, תוך הכרזות כגון: "לימודי האמנויות בחטיבת הביניים יקוצצו". התרבות היא יצירת המחר, בעוד החינוך הוא בירור האתמול והבנתו.

לכן התרבות היא מעל לחינוך. בזמן שמערכת החינוך מתבוססת באתמול ומחמיצה את העתיד, התרבות היא זו שאמורה לנער את החינוך ולהביא ליצירתה של חשיבה יצירתית מקורית לצד פעילות באמנויות.

בתחילת דרכה, שמה מערכת החינוך הציונית דגשים על חשיבה תרבותית ויצירתית.
אפילו הפוליטיקאים של פעם ידעו שמקומה של התרבות בראש סולם הערכים של עם המנסה להקים את עצמו מחדש. אך הפוליטיקאים שלנו עסוקים בלשמור על ישבנם בכיסאותיהם, ומאחר שהמורים וראשי מערכת החינוך נלחמים על הלחם, לא נשאר מקום ליצירתיות, לתרבות ולאמנות.
הציונות נשענה על התרבות היהודית, שעמדה בפרץ מול כל משבר שאיים על קיומה.
על בסיס כוחה של התרבות נבנתה אמונה חדשה בציונות ובשיבה לציון. הפלג היהודי הקיצוני האנטי דתי ניבא שהציונות היא זו שתהרוס את היהדות.

הם עצמם התרחקו מהתרבות היהודית אל המעגלים הדתיים החשוכים והפכו לסקטור דתי יותר ויותר מיסטי סגור.הרחק מהתרבות היהודית המושתתת על "דרך ארץ קדמה לתורה". אותה "דרך ארץ" שהיא יסודה של התרבות לפני הדת. דרך ארץ לפני תורה.

סוד קיומה של היהדות הוא בתרבותה. היהדות החזיקה מעמד יותר מכל דת כיוון שהיתה בה יותר תרבות מדת. עם ישראל חי וקיים היום אחרי שכל עמי המזרח התיכון החליפו קידומת. איפה הבבלים, האשורים, החיתים, היבוסים הגרגשים ועוד ועוד עמים שחדלו מלהתקיים? עמים שדתם היתה אמונתם פסו מן העולם. אך היהדות הצליחה לחבור לתרבות, ותרבות אי אפשר למחוק. ראו את הכוזרים שלקחו על עצמם את עול מצוות הדת היהודית אבל לא הצטרפו לתרבותה. גם הם נעלמו ואיש לא יודע לאן. זוהי תולדה של אחיזה בדת ולא בתרבות.

האמנות תפסה ביהדות מקום ראשוני: אמנות הסיפור, השירה, הפיוט, נגינת הלויים.
פאר היצירה הפלסטית והארכיטקטונית כפי שהיא מתוארת בבית המקדש. אבל למי בכלל יש רצון לשמוע שיהדות היא בראש וראשונה תרבות? הדתיים הולכים יותר ויותר לכיוון הוודו והמיסטיקה המרחיקים את העיסוק ביהדות מהיהדות עצמה, ואילו החילונים מבטלים את החינוך לתרבות ואמנות ומצמצמים עצמם לחיי יומיום ללא קרבה לאלוהות הקיימת בתרבות ובאמנות.
אך למעשה זהו צמצומה של הציונות,
שאמורה הייתה להיות החזון היצירתי של היהדות המתקדמת ליצירת "היהודי החדש". איזה יהודי חדש יכול להיווצר במערכת חינוך ותרבות המסרסת את עצמה? העיסוק בתרבות ואמנות מקדם את האדם הצעיר הכבול בתוך מכונת החינוך החורקת. היא מקדמת את רצונו של התלמיד להגיע אל בית הספר ומקדמת אותו בהבנת הנקרא.

העיסוק היצירתי מקדם גם את החשיבה המתמטית והחשיבה המדעית. היצירתיות יוצרת אפשרויות במיוחד עבור אלו ש"אינם הולכים בתלם החינוכי" המקובל. מה תעשה מערכת החינוך ללא תרבות ואמנות? תציף את מוחות הילדים בריטלין? לאן יתעלו המוחות הצעירים את היצירתיות שבהם?

על שר החינוך המיועד להורות למי שהחליט לקצץ בתרבות ובאמנות במערכת החינוך,
ועל מי שמאיים להמשיך ולקצץ גם בעתיד, לחשוב היטב ולחזור בו. אלו המקצצים בנושאים מרכזיים ומהותיים אלה עלולים להפוך את שאריות הציונות לאבק שיעבור ל"עיר זרה". עיר בה יימצא עתיד שלא אני ולא איש מאיתנו היה רוצה לראות את עצמו מתקיים בו. עיר ללא תרבות.

אנו עלולים להישאר שתולים בעבר המחנך אותנו לערכים שאין בהם קידמה, אין בהם חזון ואין בהם עתיד. המשכה של היהדות תלוי בשמירה על תרבותה.

זה תפקידה העיקרי של הציונות וזה תפקידה המרכזי של מערכת החינוך והתרבות בישראל. קיצוצה של התרבות עלול להוביל אותנו להסכים בבוא הימים לנבואתם של היהודים האנטי ציוניים: "הציונות תהרוס את היהדות".

תיאטרון העם ישראל (2001) בע"מ    רח' גרשון 41, תל אביב    טלפון: 03-5616124    פקס: 03-5616088
© כל הזכויות שמורות. כל הפרסומים והחומרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים ומיועדים לצפייה באתר זה בלבד.

נבנה ועוצב ע"י Pagers-Design